את אגם לא יצא לי להכיר הרבה זמן.
הצטרפתי לפלוגת מבצעית שקד כמ"כ בסבב השני של רפיח, שם יצא לי להכיר את אגם לראשונה.
בחורה שקטה, צנועה עם הרבה עומק וחכמה.
למדתי להכיר אותה לאט לאט, שמירה למשחק קלפים או סתם בנמר באמצע התקפה.
אני זוכר שזו הייתה תקופה מאוד חמה, היינו בשיא הקיץ באמצע אוגוסט, עם מדים שלא מחליפים, עם ציוד מלא ובלי מקלחת לעיתים אף שלושה שבועות.
אגם, בתור הגורם הרפואי המוסמך של הפלוגה, הייתה דואגת לכל אחד מכל הלב, באמת, אני ממש זוכר איך שהתלוננתי על שכפצת (פצעים שנגרמו מהחום והזעה), היא דאגה לדרוש ולהביא לי במיוחד את המשחה המבוקשת, וכל כמה זמן הייתה מתעניינת בשלומי ושואלת אם משתפר ואם המשחה עוזרת.
כזאת הייתה אגם, אחת שאכפת לה מכולם,
אזכור אותך לעד, אותך ואת החיוך היפה שלך
